<h1>חדושי הרא"ה — סוכה</h1>
<h2>דף יב:</h2>
[סוכה ל"ז ע"ב] טעמא דנפל הא הפילו הוא כשר, אמאי ולקח[ו] ונתן אמר רחמנא, אלא על ידי דבר אחר שמה נתינה, הכא נמי לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה. ותימה למה לי למידק מונתן, דהא לקיחה גופה כתיבא התם דכתיב [במדבר י"ט] ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת. ועוד דהאי ונתן אמים קאי, והכי מוכח בפרק כל שעה [ל"ד ע"ב] דאמרינן ונתן מים חיים אל כלי שתהא חיותן בכלי, ונתן קרי להו תלושין והא מחוברין נינהו, אלמא דונתן אמים קאי, והיכי דייקי הכא מונתן אלמא נתינה דאפר על ידי דבר אחר שמה נתינה דהאי ונתן אמים קאי כדאמרן, והכי מוכח נמי פרק קמא דתמורה [י"ב ע"ב] וביבמות פרק הערל [ע"ב ע"ב] ובפרק שני דסוטה [ט"ז ע"ב]. ואיכא למימר דקסבר תלמודא דונתן [קאי] הכא והכא אמים ואאפר שהרי נקרא לכאן וגם לכאן, וכההיא דאמרינן בקידושין [ל"ב ע"ב] מפני שיבה תקום והדרת, תקום והדרת פני זקן, וכן עיקר בודאי דאי לא אם כן לא כתיבא באפר נתינה בכלי, אלא ודאי כדאמרינן דהכי קאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ונתן בכלי, ונתן מים חיים אכלי, דכלי נמי אכולהו קאי.
